לא צריך להיראות חסרי פחד. אפשר להתאמן על פתיח פשוט, לקחת את הזמן ולתת לצד השני מקום להגיב.
בתור או בדרך לאוטובוס יש לפעמים רגע שבו מצטלבים מבטים. המחשבה לפתוח בשיחה יכולה להרגיש הרבה יותר מאיימת מהשיחה עצמה. להרבה אנשים זה קורה.
לחפש נינוחות, בלי להעמיד פנים
כשמנסים להסתיר כל סימן לביישנות, קל לקפוץ לקצה השני ולהישמע נחרצים מדי. אפשר לקחת נשימה ולומר משפט אחד. אם הרגע חולף, אין צורך לרדוף אחריו או לראות בכך כישלון. גם ביטחון בהיכרויות מתפתח עם תרגול.
להתחיל במה ששניכם רואים
במקום משפט שנשנן מראש, אפשר להתייחס למשהו שקורה סביבכם: שיר שמתנגן, ספר שמחזיקים או תור שמתארך. כמו בהודעת פתיחה, פרט קטן הוא הזמנה לשיחה, לא דרישה לתשובה.
אפשר לדבר כמו עם אדם חדש שמסקרן אתכם, בלי לחשוב מיד על דייט. זו דרך להישאר טבעיים. אם אין רצון להמשיך, אומרים תודה וממשיכים. ואם השיחה נעימה לשניכם, אפשר לשאול בנחת אם תרצו לדבר שוב.